מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' בנושטי ואח'

פסק דין

תביעה זו ענינה תאונת דרכים אשר התרחשה בצומת T אליו מתנקזים רחובות הרימון ו רוטשילד בראשל"צ .

שני כלי הרכב של בעלי הדין נסעו ברחוב הרימון לכיוון הצומת. רחוב הרימון על פי עדות הנהגים הינו רחוב חד סטרי ובו נתיב נסיעה אחד . לקראת הצומת נעשה הרחוב בעלי שני נתיבים, האחד לפניה ימינה ברחוב רוטשילד, והשני לפניה שמאלה .

מבוטח התובע התכוון לפנות שמאלה ועל כן הוא נסע בנתיב השמאלי לפניה שמאלה . הגיע לצומת, ושם עמד רכבו של הנתבע 1 משאית לאיסוף גיזום . בהידלק האור לירוק שני כלי הרכב התקדמו , ושניהם פנו שמאלה ובמהלך הפניה אירע המגע בין שניהם, ולרכב מבוטח התובעת נגרם נזק בדופן ימין שלו מדופן שמאל של המשאית.

מבוטח התובעת טוען כי המשאית של הנתבע עמדה בנתיב לפניה ימינה , ובמקום לפנות ימינה פנתה שמאלה, "סגרה" עליו את הפניה ופגעה בו .

הנתבע 1 מאשר כי הוא עמד בצומת , ולא כאשר מלוא רוחב המשאית בנתיב הימני , וגם לא שמאלי , אלא באמצע בין שני הנתיבים , זאת כי התכוון לפנות שמלאה, ואולם בגלל אורך המשאית וצרות הפניה שמאלה לרחוב רוטשילד היה עליו לקחת קשת רחבה על מנת שיוכל להשלים את הפניה שמאלה בבטחה לבי לעלות על אי התנועה בצד שמאל או לפגוע ברכבים בצד ימין .

הנתבע מאשר כי עמד כאמור בין ש ני הנתיבים כאשר הוא ישר , ועל פי מה שניתן להבין מדבירו לא ניתן היה לדעת , מבחינתו של מבוטח התובעת , אם הוא פונה ימינה או שמאלה .

בהידלק האור הירוק , החלו שני כלי הרכב להתקדם, ונגעו אחד בשני .

לאחר שבחנתי את כלל נסיבות התאונה הגעתי למסקנה כחי יש אחריות משותפת של שני הנהגים לתאונה . קרי אחריו ראשית של הנתבע 1 , ורשלנות תורמת מצד מבוטח התובעת, והייתי מחלק את האחריות ביניהם , כך שהנתבע יישא ב 60% אחריות ואילו מבוטח התובע יישא ב 40% רשלנות תורמת.

אחריות לש הנתבע 1 מתבטאת בכך שהוא התכוון לפנות שמאלה, אך לא עמד בנתיב לפניה שמאלה , כפי שמתחייב, וכמו כן לאחר שהיה במצב של עמידה, והמיל לנסוע , ולפנות שמאלה , ולסגור על הרכב של מבוטח התובעת, לא הסתכל שמאלה כדי לוודא שבעשותו כך אינו מפריע לתנועה שמשמאלו . הנתבע אמר כי הוא לא ראה את רכבו של מבוטח התובעת בשעה שהחל לנסוע ולפנות שמאלה, ואין זו אלא כי הוא פשוט לא הסתכל שמאלה , רכבו של מבוטח התובעת היה שם משמלאו ואילו היה מסתכל היה וראה אותו , ואם היה רואה אתו היה עליו להימנע מהמשך הנסיעה הוא סטה שמלאה , תוך שהוא סוגר על מבוטח התובעת.

מאידך , על פי הראיות , למעשה על פי דברי עד התביעה עצמו, המשאית הקדימה את רכב מבוטח התובעת, היא התקדמה לתוך הצומת בכ2 מטרי , ומבוטח התובעת עמד בקו העצירה, המשאית עמדה בצורה כזו שאין לדעת אם היא פונה שמאלה או ימינה , היא הייתה בקו ישר אל תוך הצומת, והיא הקדימה את רכב מבוטח התובעת. במצב זה , היה על מבטח התובעת לצפות תא האפשרות שהמשאית תפנה שמאלה, כי היא לא הייתה לא לגמרי בנתיב הימני או בנתיב השמאלי, , והיה על מבוטח התובעת לצפות כי המשאית תתקדם ותפנה שמאלה בהיקף רחב בגלל אורכה . הוא לא עשה כן , ונטל עליו את הסיכון, ונכנס לצומת משמאל למשאית .

התובעת שילמה למבוטח סכום של 6321 ₪ וכן לשמאי 416 ₪ סך הכול 6737 ₪ .

על פי חלוקת האחריות אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 4042 ₪ בצירוף אגרת משפט 337 ₪ והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון, ושכן שכ"ט עו"ד בסוכם של 896 ₪

ניתן היום, כ' סיון תשע"א, 22 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: